15-17.8
בהיותנו ניזונים מבלוגים של זרים/מכרים והמלצות של חברים די חששנו להתאכזב מ magnetic island. היו שרשמו מאכזב ואחרים לא הרחיבו. רק סימנו שהיו שם. הזמנו דירה יומיים קודם בלבד באתר stays (מתחרה מקומי של airb&b) לשני לילות רגע אחרי שהזמנו מקום לרכב במעבורת בחברת fantsea (הראשון שעלה בחיפוש בגוגל) ונסענו בלי ציפיות. היות וזה נפל על היומולדת של יעלי (13) נאלצנו למכור לה את זה כקסום ומיוחד שכן, כמה חברות שלה היא מכירה שחגגו יומולדת על אי??! כשהגענו לנמל כבר הופתענו לטובה מהוויפיי החזק והחינמי על הספינה כך שכל ההפלגה כולנו היינו עמוק בסלולרי, משלימים זמן תקשורת עם העולם החיצון. אפילו שהעולם החיצון שלנו ישן עכשיו. חצי שעה ואנחנו שם. מנווטים את דרכנו לדירה. ראינו דירות מטופחות ויפות מאלו (והבריכה נראית מלוכלכת משהו) אבל היא אחת המרווחות והמאובזרות שהיו לנו ולכן לא מתלוננים. ויש מכונת כביסה ומייבש שזה בשבילי התגשמות כל החלומות בערך. יעלי, שעוד באי הקודם התאהבה בסאפ, ביקשה לעשות סאפ ביומולדת וכך שמנו פעמנו לחוף horseshoe bay שם מופיע הסימון של הספורט הימי. האי, מכיל 3 כפרים. אנחנו גרים בכפר ארקדיה שצמוד לאחד החופים היפים של האי. כשהגענו הסתבר שהבחור שמפעיל את הסאפ הולך מוקדם כל יום כי הוא גם מנהל את הבית חולים לקואלות (🐨!!) שיש על האי ולכן עסוק בערבים. הילדים ״הסתפקו״ בישיבה באבובים כפולים בזמן שסירת מנוע מטיסה אותם במהירות בתוך המים ויותם יושב על הסירה ומצלם. אני ניצלתי את הזמן על החוף לדבר עם האישה של בעל הסירה ולקבל ממנה עצות זהב של מה לעשות על האי. (הם עברו ממלבורן לפני חודשיים ופשוט נהנים לחיות את הקצב האיטי של האי) את המשך הערב חגגנו במסעדה לכבוד היומולדת של יעל (השולחן סודר וקושט לכבודנו מבעוד מעוד עלידי בעלת המקום) ומשם להמשך החגיגה בדירה עם עוגת יומולדת ראויה (שתיים!) והפתעות. למחרת היה אחד מהימים היפים שלנו בטיול. פתחנו את הבוקר בסאפ וקייאקים (אני גליה ויותם רוחצים בים בנתיים) הבטיחו לנו שאם מגיעים מספיק מוקדם אפשר לראות דולפינים ולוויתנים בחוף הזה אבל לקום מוקדם זה לא בדיוק המעלה שלנו אז כמובן שהגענו אחרי. משם המשכנו למסלול של 4.5 קמ על האי שאם מסתכלים על העצים אפשר לראות קואלות. ואכן פגשנו קואלות מתוקות וחמודות על העצים וכל אחת היתה מרגשת עבורנו מחדש. חיה מצחיקה שישנה בימים ולפי הקצב שלה נראה שגם בלילות היא לא ממש מהעירניות. טיפסנו לנק תצפית מרשימה במיוחד וחזרה למטה לרכב. האישה של בעל הסירה הבטיחה שיש מקום באי, שאם מגיעים אליו בשעת השקיעה אפשר לראות ולהאכיל וולאבי. הבטיחה וצדקה. סביב 17:30-18:00 הגענו מצויידים בגזרים לנקודה המדוברת ועשרות (!!) וולאביס סביבנו, על הסלעים ועל הרחבה אמהות עם תינוקות בכיס, גדולים, קטנים. גליה (וגם האחרים) היו בטירוף להאכיל את הוולאביס ונשארנו שם יותר משעה נפעמים מהחיה המתוקה הזאת. ארוחת ערב ביתית זריזה כי ב8:00 בערב בדיוק, בכל יום רביעי מזה 37 שנים במלון Arcadia village יש מרוץ צפרדעים! 🐸. בהתחלה לא ברור מה עומד להתרחש אבל כשהגענו, כבר מרחוק ניתן היה לראות התקהלות ורחש. מגיעים, יושבים במעגל גדול עשרות אוסטרלים ותיירים. באמצע משורטטים על הרצפה מעגל קטן ומעגל גדול ובחור מבוגר מנהל את העסק. הסידור הוא כזה: הבחור מציג כל קרפד בתורו כולל שמו מוצאו ומעלליו הרבים ( במבטא אוסטרלי שאפילו יותם התקשה להבין). נותנים לקרפד לקפוץ (להציג את עצמו) ואז מתחילה המכירה הפומבית. הקהל מציע מחיר והקרפד נמכר למרבה במחיר (בערך 30-50 דולר). בסיום מכניסים את הקרפדות לכלי מתומן במרכז המעגל ועם הישמע הגונג מרימים את הכלי והקרפדות קופצות עד אל מחוץ למעגל החיצוני ואל הקהל. הקרפדה הראשונה שחוצה את המעגל החיצוני היא המנצחת. הבעלים של הקרפד המנצח זוכה ב-100 דולר ותמונה עם החיה. ככה שלושה סיבובים. כמובן שערכנו הימורים פנים משפחתיים והחבר'ה החלו לגלות כפייתיות בנושא. חוויה מדליקה לגמרי. למחרת חזרנו במעבורת ליבשת וללא ספק היינו מעבירים עוד יומיים לפחות על האי הזה שכן יש לא מעט דברים שלא הספקנו לראות. בנתיים נוסעים קצת מערבה לאאוטבק, משנים קצת נוף ואווירה. לילה טוב
הגודרים 