לייק אנטרנס+מלבורן

10-17.10

עברו לא מעט ימים מאז התיעוד האחרון אבל אל תבקשו ממני לקצר. את מרימבולה עזבנו לכיוון העיירה עדן Eden. ביקרנו במוזאון ליוויתן הקטלן (killer whale). המוזאון מציג את החיבור של הדייגים בעיירה לליוויתנים הקטלניים שישנם באיזור. נחמד, כשזה על הדרך. משם המשכנו ליעד האחרון לפני מלבורן: לאיזור שנקרא גיספלנד לעיירה לייק אנטרנס (lake entrance). עיירה רגועה ובה נמצאת למעשה נקודת הכניסה של האוקיינוס לרשת שלמה של אגמים ונהרות שמרשתים את איזור גיספלנד. מנקודת התצפית ניתן לראות את הטבע המופלא בהתגלמותו: מבוך של אגמים תכולים-אוקיינוס-מפרצים-איים-נהרות-יבשה. את שלושת הימים ששהינו בעיירה חילקנו בין רביצה בדירה הנחמדה ששכרנו ברחוב הראשי עם הנוף לאגם (כחלק מההחלמה של כולנו מהשפעת/שיעולים וכדומה), שימוש בבריכה המקורה של הקומפלקס, נסיעה לנקודות תצפית שונות ובסופו של יום יציאה למסעדה שדורגה יחסית גבוה בtrip advisor אבל היתה קצת מאכזבת. הנסיעה למלבורן עברה כמעט חלק. למעט עצירה קלה לפיקניק צהריים בצד הדרך ובעיקר שיחות סיכום המסע לאוסטרליה. עידו כתב פוסט פרידה מרגש (בהמשך) ולראשונה הודה שהוא שמח שיצא לטיול הזה, על אף החששות, וכעת מתקשה להפרד מהיבשת. מלבורן, העיר השניה בגודלה ביבשת, לא מאכזבת. מרכז עסקים עצום, צ׳אינה טאון כיאה לעיר גדולה, נהר, גשר עצום מימדים ומערכת שלמה של רכבות חשמליות שלוקחת אותך בקלות לאין שתחפוץ. אנו מתגוררים בשכונה שנקראות סט. קילדה ולראשונה גרים בדירה של מישהו שפינה אותה לטובת ההשכרה קצרת הטווח. למעשה זו המהות של הפלטפורמה הזאת שנקראת air b & b, רק שעד כה בכל הדירות שהיינו דרכם היו של אנשים שמשכירים בדרך קבע. הדירה מדוגמת ויש בה כל מה שצריך (וגם מה שלא). קומה 16 , משקיפה על נוף אורבני מרהיב ובעיקר חמה ונעימה. קצת מוזר להתהלך בין תמונות של בני המשפחה של קמרון (בעל הדירה). קלסרים שבו מצויים כל חייו ככל הנראה ובגדים/חפצים אישיים בכל פינה. אני חושבת שגם האדם עם היצר הכי פחות חטטני שיש (לא אני, כמובן) היה תוהה מיהו האדם שמאחורי התמונות, מדוע יש לו נרות חנוכה בספריה, ספר על האיסלאם, ספרי מסע למקומות בעולם ומיהי האישה בהירת השיער עם התינוקת שתמונותיה (בשנים שונות בחייה) מתנוסוסת בכל מקום. אני חושבת שהוא בשלן ואפיין רציני, מנחשת שהוא עובד בחברת תרופות ובעיקר שהוא יודע לשמור על סדר ונקיון. יותם די בטוח שהוא מהקהילה ולי זה מיד מייצר מחשבות האם הוא מאושר בחיים האלו שלו שאנחנו עכשיו חיים אותם. בכל מקרה גם אם הוא היה מאושר עד כה זה די לא בטוח שהוא יהיה מאושר כשיגלה שאכלנו לו את הגלידה שהיתה במקפיא, הרסנו לו את המכונת כביסה (לא אשמתי שהרצועה של התיק שכבסתי נתקעה במכונה) ובטח לא היה שמח לדעת שנשפכה כוס שלמה של שוקו על השטיח מקיר לקיר בסלון (כמובן הכתם הוסר אחרי שפשוף שלי ביחד עם כל הילדים עם מים רותחים). בערב ההגעה למלבורן יצאנו למזח של סט קילדה לצפות בפינגווינים שהפכו את המקום למקום מגוריהם ומגיעים בהמוניהם בשחיה מתוך הים אל המזח בשעת השקיעה. חיה מצחיקה ומוזרה.  למחרת נסענו לכבוש את מרכז העיר. התחלנו בכיכר הפדרציה לסינמטק (acmi), שם יש תערוכות נחמדות מאוד לילדים שאחת מהם כוללת את התפתחות הטלויזיה ומשחקי המחשב לאורך השנים. הילדים שיחקו בפקמן ובאטרי, ממש כמו שלנו היה פעם. ארוחת צהריים (סושי) בצ׳יינה טאון ומשם למוזאון לאמנות ועיצוב של מלבורן (בעיקר, ובאופן לא מפתיע, יעל מאוד מתעניינות באמנות אבל כולם מבקשים אחריה וזה דווקא די מפתיע לטובה, הם מסתובבים בין התמונות והפסלים, שואלים שאלות, מבקשים לצלם. נחמד שלא רק מוזאון למשחקי מחשב מעניין אותם). בסמוך למוזיאון הביאו תערוכה של מבוך מראות מיוחד. הגדולים כמובן נכנסים ואנחנו נשארים עם גליה לקפה (ושוקו חם) ברחוב. יום נוסף במלבורן הוקדש לשכונה שלנו. מתחילים בשוק יום א שלא מפתיע ולא מרגש בשום צורה שהיא. את הכל כבר ראינו בכל המדינה. קשה לחדש לנו בענייני שווקים באוסטרליה. משם צילום עם שער הכניסה ללונה פארק המפורסם של מלבורן. חלילה לא כניסה לפארק עצמו. גם כאן, אחרי הגולד קוסט, יהיה קשה מאוד לרגש אותנו. ביום הלפני אחרון ביבשת קמנו מאוחר (כרגיל) וב14:00 הגענו למוזאון המדע בצד השני של העיר. הילדים חקרו/בדקו ואף נכנסו בסופו של יום לסרט בפלניטריום ללמוד קצת על הכוכבים שמכסים את שמי אוסטרליה ומה יעלה בגורל כוכב הלכת חמה בעוד 2 ביליון שנים. אותי זה מטריד, יותם אומר שעוד הרבה מאוד קודם לכן האדם יהרוס את כדור הארץ ויצטרך למצוא מקום אחר לגור בו או להכחד. גם הילדים עסוקים עכשיו בשאלת העתיד ובעיקר מרבים לתאר תסריטים שקראו עליהם בספרים שהם קוראים או בסרטים שהם רואים. אני כבר פחות מוטרדת מכדור הארץ ויותר מהאריזות שאת היום האחרון הקדשנו להן. קמרון יזכה לקבל לא מעט מהציוד שלא הצלחנו לארוז בניהם: צידנית חדשה, כסאות ומזרנים מתקפלים ועוד כל מיני. עדיין, אנחנו לא יודעים איך הכל יעלה לטיסה ויותר מזה: איך יכנס למוטורהום. קיבלתי החלטה להפסיק להדאיג את עצמי בדברים שאין לי דרך לשלוט בהם ולכן פשוט דוחסים הכל ל7 מזוודות הענק שמותר לנו להעלות למטוס+ 6 טרולי קטנות+ 6 תיקי גב עמוסים בספרים/לפטופ וציוד כבד+ גיטרה ומקווים שהקטארים לא יעשו צרות לישראלים הבודדים שמעיזים לעלות על הטיסה שלהם וסך הכל רוצים שלום עם העולם הערבי. ערב טוב מלבורן. הערב נצא למסעדה אחרונה ביותר ביבשת הזאת. אם נפרדים, אז לפחות שיהיה מכובד. 


להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s