אדם בתוך עצמו הוא גר

img_2785img_2784img_2786מולי עובדת בחברת ״קיווי קמפרס״ כבר יותר מ10 שנים ומידי יום נתקלת באנשים כמונו, שזו להם הפעם הראשונה במוטורהום. לא רק שיש לנו הרבה שאלות גם הגענו עם רשימת בדיקות מסודרת שהורדנו מהאינטרנט. הגענו ב11:30 בערך ועזבנו את המקום לא לפני 15:00. כל החששות שלנו ממקומות האיכסון לשלל המזוודות הקשיחות שלנו ויתר הציוד התבררו כלא רלוונטיות שכן הקראוון מלא במקומות אחסון נסתרים ולא נסתרים והכל כולל הכל נכנס!! האוטובית שלנו ( 7 מטר על 2.2 מטר) מחולק ל4 חלקים. החלק הקדמי הוא של הנהג והשניים שיושבים לידו (ארבעת הגדולים עושים תורות בניהם), 2 ספות ישיבה (עם או בלי שולחן) שבהן יושבים 4 ילדים מאחורי הנהג, החלק שכולל את ארונות המטבח והשירותים/מקלחת (תא קטנטן שמעל האסלה יש צינור למקלחת) והסלון שכולל ספות מסודרות בצורת ח ובאמצע אפשר עם/בלי שולחן מרכזי. במטבח יש הכל: אובן, טוסטר, כיריים 4 להבות, מיקרוגל, מקרר וכל הציוד מטבח שצריך כדי להאכיל משפחה. בלילה האוטובית שלנו משנה את פניו והופך לחדר שמכיל 3 מיטות זוגיות. אחת ענקית (1.8 מטר) בסלון-שם ישנו 3 ילדים ביחד, אחת בינונית (1.5מטר) מעל הנהג והאחרונה קטנה יותר (1.2) במקום הספות ישיבה שמאחורי הנהג. מיום ליום אנחנו לומדים את השיכלולים של האוטובית שלנו ומתייעלים גם בצורת האכסון וגם בתפעול. הנהיגה היא כמו על משאית ויותם בגבורה נוהג בגשם, בעיקולים ובדרכים לא ידועות. כל זה בצד שמאל של הכביש. לא סתם בחרתי בטייס! 👏🏻 מתישהוא אני מתכננת לנסות לנהוג על זה. אולי בהמשך. את הלילה הראשון בילינו בחניון של הtop10 הקרוב יחסית לאוקלנד. לא רצינו להתרחק יותר מידי כבר ביום הראשון. מה אומר מה אספר על המדינה הזאת? מחולקת לשני איים: צפוני ודרומי, יש שאומרים שהדרומי יפה יותר מהצפוני, פי 12 ממדינת ישראל בגודלה ורק חצי מכמות התושבים (שליש מהם באוקלנד הבירה), אינסוף כבשים ויותר מהם פרות, 300 ימי גשם בשנה וטבע ונופים שלא ניתן לתאר. הכל סביב ירוק ירוק, גבעות, הרים, נחלים ואגמים כחולים. בתים שבכל אחד ואחד מהם הייתי מוכנה לגור מפוזרים לאורך הדרכים בכפרים קטנים קטנים. היופי אינסופי. לא משהו שאני חושבת שאצליח להפסיק להתרגש ממנו. למורת רוחו של אורי מדובר במדינה ללא חיות מסוכנות כלל וכלל! אין ביבשת הזאת נחשים בכלל, הנמלים פה לא עוקצות, העכבישים לא מסוכנים ולמעשה המטרד היחידי ביבשת הוא זבובי החול. שוב, לא מהווה סכנה כלל. למעשה היא בדיוק ההיפך משכנתה אוסטרליה, שם יש אינסוף חיות מסוכנות. אחרי לילה ראשון בפארק קראוונים קרוב לאוקלנד יצאנו לדרך לאיזור שנקרא ״קורמנדל״ לפארק קראוונים בשם hot water beach   הפארק צמוד לחוף הים המפורסם בו ישנו מוקד תת קרקעי עם פעילות טרמית כך שאם אתה חופר בור בסמוך לאותו מוקד אתה מקבל בריכה עם מים חמים, בנקודות מסויימות אפילו רותחים שאי אפשר לגעת (מגיע ל65 מעלות צלזיוס). צריך להגיע לחוף בשעת השפל של המים כדי לחפור את הבור וכך בכל יום, סביב שעות השפל מאות עד אלפי אנשים, מצויידים בעטי חפירה, פוקדים את החוף ומיצרים לעצמם בריכת מים חמים. אנחנו כמובן הגענו רגע לפני הגאות כך שחלק מהאנשים שחפרו בריכות כבר עזבו וכך זנחנו את עטי החפירה שלנו והתיישבנו בבריכה שמישהו אחר חפר, מסרבים לעזוב שם גם אחרי שעה ארוכה. בערב הילדים ישבו לראות סרטים בDVD של האוטובית ושמחתי לגלות שהוא בכלל עובד שכן אותו לא יצא לנו לבדוק בטרם יצאנו לדרך. התכנון למחרת היה לטייל ל cathedral caves אבל הגשם לא פסק לרדת כך שהסתפקנו בהליכה לנק התצפית ע״ש שייקספיר, חנינו את האוטובית לארוחה בנק׳ פסטורלית (אך הגשם לא פוסק) ומשם חזרה לאותו פארק למנוחה ולימודים של הילדים, אחרי שכבר למעלה משבוע לא פתחו ספר. בערב עשינו take away של המבורגרים ו fish &chips מהמסעדה של הפארק והלכנו לישון שבעים ומאושרים בציפיה גדולה ליום המחרת שכן קבענו ללכת למשפחה נוצרית אוהבת ישראל שתארח אותנו בביתה. הילדים מתרגשים לקראת המפגש עם ילדים בני גילם ואנחנו לקראת היכרות מקרוב עם ״קייוייס״ אמיתיים (kiwis הוא הכינוי של הניוזילדים).

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s