תשלח לי שקט בקופסא מארץ רחוקה

1.12

בצהריים המאוחרים עוזבים את הקמפ בדנסי פאסס והיעד: האגמים שבעמק מקאנזי למרגלות הר קוק. בדרך מספיקים עוד להציץ בציורי הקיר המאורים העתיקים שנשתמרו באיזור. ממשיכים צפון מערבה והדרך מרהיבה ביופיה. שרשרת הרים מושלגים לפנינו, גבעות ירוקות ומרבדים ע״ג מרבדים של תורמוסים בפריחה של סגול וורוד לאורך הדרך. יופי אינסופי שאף תמונה לא מצליחה לתאר. 360 מעלות של יופי שאינו נגמר ואנחנו נוסעים בתוך השדות האלו. הפסקה לארוחת צהריים בלב השדות הפורחים ולבסוף מגיעים לעיירה טוויזל. עיירה בינונית ומטה, במימדים של ניוזילנד, 1000 תושבים סה״כ אבל מספיק בשביל לפתוח סופרמרקט בינוני, תחנת דלק ובריכה עירונית. הילדים קלטו את הבריכה והודיעו לנו שמחר הולכים לבריכה! החם כבד והמזגן החלש של האוטובית לא מספיק כדי לקרר את כולנו. בטרם נחנה בפארק עצרנו ליד אגם ruataniwha, החלפנו לבגדי ים ונכנסנו לאגם להתרעננות. כמובן שמגלשת מים עתיקה שהיתה במקום שירתה את הילדים נאמנה. מי היה מאמין שזה יהיה מזג האוויר בניוזילנד?! עזבנו את האגם וחנינו בקמפ, קרוב למרכז העיירה.

2.12

עידו לא מרגיש כ״כ טוב ולכן אנחנו מחליטים להשאר היום קרוב לקמפ ולנצל את היום לבריכה העירונית, ללימודים ולכתיבת יומן (שירה ואורי). הליכה קצרה לאורך הנהר שצמוד לקמפ משיבה אותנו חזרה לקמפ מהר מאוד שכן המים בנהר קפואים ולא עונים על הצורך שלנו בהתרעננות מבלי לקפוא מקור. נוסעים לנק התצפית המדהימה על הר קוק מאגם pukaki . הר קוק הוא הגבוה ביותר בניוזילנד (3700 מטר) והוא מחובר לשרשרת הרים עצומה ומושלגת. המים של האגם מגיעים מהקרחונים ובשילוב עם אבן הגיר של הקרקעית מקבלים צבע תכלת מדהים. בנוף של הר קוק המושלג אי אפשר שלא להתלהב. את פיקניק ארוחת הצהריים בילינו על מזרונים קטנים ומפה בסמוך לאגם poaka. היות והבטחנו לילדים גם בריכה אז אכלנו מהר וחזרנו לטוויזל. מחירי הכניסה לבריכות העירוניות בכל ניוזילנד מגוחכים: 4$ מבוגר, 3$ ילד ומתחת לגיל 5 עולה דולר אחד. כולנו הסכמנו שלא היה מזיק למועצת אבן יהודה לאמץ את מחירי הבריכה של ניוזילנד. כשנכנסנו ובאנו לשלם נאמר לנו שהיום לא עולה בכלל כי היום יום הפתיחה הרשמי של העונה! כן, יש מה ללמוד מהם! אחרי הבריכה התפננו לקצת לימודים ושירה ואורי, שסימנו את מגרש ההחלקה לסקיטבורד עוד יום קודם, יצאו להחליק. חצי שעה מאוחר יותר הם חזרו ושירה בוכה. תעלול לא מוצלח עם הסקייטבורד והיא עפה על היד,חטפה מכה חזקה ונפצעה בבטן. רגע התבוננות של שנינו (שהפכנו בטיול למומחים לענייני פציעות), התלבטות קלה עם או בלי ללכת למדיקל המקומי הוחלט לראות איך עובר הלילה ולפי זה להחליט. וזה היה אמור להיות ״יום רגוע בקרבת טוויזל״ 😱.

3.12

על אף שהיד של שירה לא משהו (אבל קצת יותר טוב מהיום הקודם), אנו עושים דרכנו ל cook village במטרה לעשות את מסלול קרחון hooker. המסלול עובר בשלושה גשרים ובסוף מגיעים לאגם עם קרחונים צפים על פני המים. הדרך עצמה מקסימה. ללא טיפוסים כלל ולאורך כל הדרך פסגות מושלגות ונוף משגע. גליה גומעת, יחד איתנו, את כל ה11 ק״מ ואנחנו כמובן גאים בה מאוד. ( אנחנו משחקים במשחק שהיא אחראית לפתוח ולנעול את הגשרים לפני ואחרי המעבר שלנו בזמן שאורי הוא רשע שמבקש להטמין פצצות מתחת לגשרים ולהרוס את הגשר. הנה יתרון לסרטי המתח שהילדה רואה עם "אחים"). ארוחת צהריים בחניון של המסלול (השעה 16:00 וכולנו מורעבים) וממשיכים להצפין. לכל האורך שוב, שדות פריחה סגולה מרהיבה ולקראת ערב מגיעים ל lake tekapo, נרשמים מיד לחניון היחידי שיש על שפת האגם (ולכן מרשה לעצמו לקחת מחירים גבוהים ביחס לתמורה. פעם ראשונה בניוזילנד שאנו לא ממליצים על קמפ). העיירה בת 320 התושבים סה״כ נהנית מנוף פסגות מרהיב, אגם תכול והשתקפות מדהימה של ההרים באגם. אנחנו מתפרעים בtake away של גלידה והר של צ'יפס (כן! ביחד!) ומתישבים על דשא סמוך לאגם לחיסול השלל. אח״כ יורדים לשפת האגם להתחרדנות אחרונה בשמש שנותרה בשמים בזמן שהילדים בונים רוג׳ומים בשלל גדלים וכמובן קצת רבים מי יקח איזו אבן. מאוחר יותר שקיעה מרהיבה שמחזירה אותי ואת יותם לבד לאגם לרגעים רומנטיים בודדים בטיול שאנחנו מצליחים ״לגנוב״.

אגם ruataniwha:

<<<<<<<<<
ה בטוויזל:

<<<<
ם לאורך הדרך:

<<<<<<<<<
:

lake tekapo:

טרק לקרחון hooker:

< img src="https://247goder.files.wordpress.com/2017/12/img_7986-2.jpg&quot; height="1600" class="wp-image-962" width="1200">< img src="https://247goder.files.wordpress.com/2017/12/img_7988.jpg&quot; height="1600" class="wp-image-959" width="1200">