כשהערב יורד, יש לצאת ולטייל עם ארנק, מטריה, כפפה מקל.

4.12

הבוקר לראשונה אנחנו יוצאים לדרך מבלי לדעת לאין. הכיוון הכללי ידוע וברור: קרייסצארץ, אבל מה בדרך, איפה נישן הלילה ובכמה ימים נעשה את הנסיעה ליעד (אפשר בכמה שעות ואפשר בכמה ימים) כל זה לא ידוע. פותחים את הבוקר בתמונה משמחת שקיבלנו מהארץ: סבא אבינועם, חמוש במשקפי שמש, יושב בגינת הבית שלו בראש פינה כשכוס מיץ תפוזים בידו. קריאות שמחה של הילדים נשמעו במוטורהום. סבא בסדר. מתחילים את היום עם חיוך. מחליטים לבדוק את הבית קפה שבקצה mount john. אפשר לטפס רגלית ואפשר עם המוטורהום. אנחנו בוחרים בדרך הקלה הפעם ולאט ובזהירות מטפסים על ההר. בלונלי רשום שזה בית הקפה עם הנוף הכי יפה בעולם ואני נוטה להסכים. מבנה עם חלונות גדולים, בקצה ההר, עם נוף פנורמי של כל האגמים סביב וההרים, בהחלט ראוי לתואר הנכסף. בערב המקום כולו הופך למצפה כוכבים. אנחנו פותחים את הבוקר בקפה ועוגות שוות, מצטלמים ועושים את דרכנו חזרה מטה לאגם tekapo. מבקרים בכנסיה המפורסמת בשל מיקומה המושלם בנוף האגם וההרים ״church of the good shepherd״ , הצטלמנו והמשכנו הלאה. נוסעים מזרחה ועוברים דרך עיירות קטנות עד שמגיעים לעיירה ג׳ארלדין. מתלבטים אם להשאר ללילה או להמשיך כבר עד קרייסצארץ׳ ומחליטים להשאר. הפארק של top10 במקום מדוגם ביותר ובמרחק 200 מטר ממנו הבריכה העירונית (אימצנו את השיטה ללכת לבריכות עירוניות). מתמקמים ואני תכף יוצאת עם הילדים לבריכה הנעימה (ובעיקר מחוממת). ליותם יש סוף סוף קצת זמן לעצמו לבד, מאורע נדיר בחודשים האחרונים.

5.12

עוזבים את ג׳רלדין וממשיכים צפון מזרחה. שעה וחצי נסיעה בלבד עד קרייסצארץ עם עצירה קצרה בעיירה בדרך לפיקניק ארוחת בוקר ובעיירה אחרת בהאנגר ספרים משומשים עצום במטרה למצוא ליעל שני ספרים שהיא מחפשת כבר הרבה זמן. עידו היחידי שמוצא משהו. ממשיכים הלאה. מתמקמים ב top10 שהכי קרוב למרכז העיר והילדים קולטים את הבריכה עם המגלשה כבר בכניסה. ארוחת צהריים זריזה והם כבר בבריכה. אחהצ אנחנו נוסעים למרכז העיר מתוך ידיעה שכבר אחרי 17:00 ובטח הכל סגור. ואכן הכל היה סגור. למרות זאת הצלחנו להתרשם מציורי הקיר שמקשטים את העיר ולפקוד את הכנסיה העתיקה שנחרבה כמעט קליל ברעידת האדמה העצומה שפקדה את העיר לפני 7 שנים, רעידת אדמה בעוצמה גבוהה שגבתה כמעט 200 הרוגים וחרבה בתים ומקומות עתיקים. העיר כולה נראית בסוג של שיפוץ שכן לפני שנה בדיוק היתה רעידת אדמה נוספת. רעבים ועייפים מצאנו את עצמנו במול היחיד שפתוח בעיר, אוכלים פסטות ופיצות שוות ומקנחים בשופינג קצר בחנות היחידה שפתוחה בשעה כזאת במול. K mart.

6.12

השעון מצלצל בבוקר ולא בא לנו לקום. אז מחליטים להשאר עוד יום בפארק שאנחנו נמצאים בו. רגע לפני 10 אני גוררת את עצמי לקבלה לשלם על עוד לילה ולחזור לישון? טוב, יש גבול… בכל זאת שבוע אחרון ביבשת המופלאה. מעירים את הילדים, יותם מתחיל סדרת אימוני בוקר לבנים (ולשירה). זה בא מעידו שביקש להתאמן ויותם זרם איתו. אז האחרים (ואפילו גליה) הצטרפו. לקראת 12 אנחנו יוצאים לטייל. נסיעה של 20 דק לפרבר הקטן ליטלטון. עיירת נמל סמוכה לקרייסצארץ שנמצאת בחצי האי בנקס הסמוך. טיפסנו למעלה ההר עם הרכבל ויצאנו לטיול קצר בגבעות שלמעלה. התצפית מקסימה: צד אחד קרייסצארץ פרוסה בפנינו ובצד השני חצי האי בנקס. יורדים חזרה לאוטובית שלנו , בודקים מה למרכז החנויות שליד הפארק שלנו יש להציע (די לא כלום) וחוזרים לפארק לארוחת צהריים וערב ביחד שכן כבר 17:00 אחה״צ. את הערב מעבירים בסרטים, מנוחה ובהעברה של כל התמונות לאמצעי הגיבוי השלישי שרכשנו היום: זיכרון נייד 2 טרה. 5 חודשים וכמעט 10,000 תמונות. ואוו!

הנוף מ Mt. John ובדרך:

כנסיית הרועה הטוב:

מרכז העיר, כנסיה הרוסה מהרעידות אדמה:

רכבל בקרייסצארץ וטיול: